פעם שאלתם את עצמכם איך כותבים ומייצרים מזוזה? שאלה מורכבת שהתשובה שלה מאוד פשוטה. אז נתחיל. קודם כל נלמד מה כתוב במזוזה.
טעם מצוות כתיבת מזוזות
במזוזה כתוב שתי פרשיות שאחת מופיעה בפרשת עקב ואחת בפרשת ואתחנן. חזל אמרו במסכת ברכות שיש סיבה למה אנו קוראים פרשת “שמע ישראל” ולאחר מכן פרשת “והיה אם שמע” התוכן שלהם שונה.
בעוד שהפרשה הראשונה עוסקת בקבלת עול מלכות שמיים, אהבת ה’ בכל המצבים הקשים שהיו לעם ישראל במהלך ההיסטוריה, הפרשה השנייה עוסקת באזהרה על קיום המצוות, שאם לא נקיים אותם “והארץ לא תתן את יבולה”, כל יהודי צריך שיהיה לו יראת שמיים לקבל את דבר ה’ ללא כל סייג.
אין אפשרות למשא ומתן עם הקב”ה כי ה’ בחר בנו, הוציא אותנו מתוך הבור העמוק ביותר שקוראים לו טומאת מצרים, לפני הכחדת עמנו ה’ הוציא אותנו על ידי שליחו משה רבנו.
יש לצין שהפסוק השני המבטא את אהבת ה’ “בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך”.
רבי עקיבא היה דורש אותו על עניין של מסירות נפש. “בכל נפשך” – אפילו נוטל את נפשך.
כולנו מכירים את הסיפורים על רבי עקיבא והמסירות נפש שלו על המצוות ובפרט על לימוד תורה.
הלכות חשובות בתהליך כתיבת מזוזות
נשתדל לפרוש את היריעה כולה לפניכם:
א. מזוזה חייבת להיכתב בכתב יד בלבד על ידי סופר סת”ם, (יהודי, שומר מצוות שלמד את ההלכות/הדינים, המחייבים כל מי שרוצה לכתוב מזוזה כהלכה) באמצעות כלי כתיבה מיוחד, הנקרא “קולמוס” עשוי מנוצה או מחיקוי נוצה עשוי מחומר פלסטי. הדיו הינה דיו מיוחדת לכתיבת קודש בצבע שחור בלבד. רכיבי הדיו נעשים מחומרים שאין בהם אלמנט מן החי האסור באכילה לפי ההלכה.
ב. פרטי ההלכות כיצד לכתוב מזוזות, נלמדו והועברו במסורת ארוכת שנים מדור לדור. בחלק מפרטי הדינים ישנם הבדלים בין המסורה של קהילות אשכנז, לעומת קהילות יוצאי ספרד. משום כך אנו מוצאים במזוזות בכתב אשכנזי ולעומתן, מזוזות בכתב ספרדי. הכל כשר לכל, אך ראוי שכל אחד ישתדל לשמור על מנהג קהילתו וביתו.
ד. כתיבת מזוזה מהודרת מאוד נעשית רק על קלף בהמה כשרה.
עור מעובד לשם קדושת תפילין מהודרות, בתי מזוזות, ערכת בר מצווה או מגילת אסתר.
ה. קלף מזוזה צריך להיות מדויק בשרטוט בכל הקווים של השורות.
שרטוט השורות בחלקה או בחלקו העליון של הקלף בכל שורה (כמו במחברת “שורה אחת” כלומר אסור לכתוב בשום פנים ואופן מזוזה על קלף שלא שורטטו בו, לפני תחילה כתיבת המזוזה – כל השורות כמספר שורות הטקסט של המזוזה כלומר 21 שורות.
ו. הטקסט של המזוזה נכתב באופן זהה בכל מזוזה ובכל סגנון.
בפרישה של 21 שורות ובמיקום קשיח לכל תחילת שורה וסופה.
אם הסופר טעה ולא הקפיד על כך – כשרה.
מאמר באדיבות עודד דניאלי, סופר סת”ם מוסמך, בעל ניסיון רב שנים בכתיבת מזוזות מהודרות, תפילין מהודרות, כתובות, מגילות אסתר ועוד.
